לקחי המשבר – מהם ומי למד אותם?

דה-מרקר מפרסם את נאומו של אובמה בוול-סטריט. הציטוט המעניין – שהפך גם לכותרת הכתבה – לפניכם:

"משלמי המסים לא יהיו שם כדי להציל אתכם בפעם הבאה. למרבה הצער ישנם אנשים במגזר הפיננסיים שבמקום להבין את הלקחים של קריסת ליהמן והמשבר שממנו אנחנו עדיין מתאוששים, בוחרים להתעלם מהם. לאלו אני רוצה לומר: אנחנו לא נחזור לימים של התנהגות חסרות אחריות, שבהם יותר מדי אנשים הונעו רק על ידי תיאבון לרווח מהיר ובונוסים מנופחים"

בדיוק להיפך, מר אובמה. מי שהבין את הלקח היו בדיוק אותם האנשים במגזר הפיננסי שאתה טוען שלא למדו את הלקח. אתה הוא זה שלא למד אותו.

נכון, ליהמן קרס, אבל רק הוא. כל השאר קיבלו כסף מקודמך וממך, כדי שלא יפלו. המלים שלך כעת הן מלים זולות. איני אומר שאינן חשובות, אך הן זולות כי אין שום כיסוי מאחוריהן. האם הבנקים הגדולים הפכו קטנים מספיק כך שאינם כבר גדולים-מכדי-ליפול? בדיוק להיפך – הם הפכו גדולים יותר אחרי שקנו את הבנקים הקטנים שהממשלה לא רצתה לקנות והעדיפה, בצדק מסוים, שכספי גופים פרטיים יקנו אותם במקום כספי הציבור כולו.

אבל הלקח ברור – ממשלת ארה"ב, בין אם רפובליקנית או דמוקרטית, לא תיתן לבנקים גדולים ליפול ולכן הם יכולים להמשיך בחגיגה. היו דיבורים על רגולציה ושיטות למנוע נפילות. בינתיים לא רואים דבר. כשיראו מהם משהו, יהיה זה רק עניין של זמן עד שתימצא הפירצה ומצב העניינים יתגלגל לכך שטעינו, כעדר, ואז נהיה חייבים להציל את עצמנו מעצמנו. אז אולי נכעס ונאמר "אבל אמרנו לכם". בסופו של יום, נציל דווקא את אותם הכרישים ששלשום זרעו את הזרעים, אתמול קיבלו בונוסי עתק על ציפיות הפרי המוקדמות והמוטעות והיום כולנו צריכים לשלם על פירות הרעל.

היש לקח חשוב יותר מהמשבר?